על פי דו"ח מבקר המדינה, מדי שנה, למעלה מ-40,000 נהגים נדרשים להתמודד עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). עבור כ-25,000 מתוכם מדובר במפגש בעל משמעויות הרות גורל הכולל בדיקות רפואיות ו/או פסיכולוגיות המתחקות אחר כשירותם לנהיגה.

אחד מתפקידיו המרכזיים נוגע להמלצות הניתנות על ידו לרשות הרישוי בנושאים הנוגעים לכשירות רפואית לנהיגה. המכון הרפואי רשאי להמליץ על אי כשירות אדם לנהיגה, על כל ההשלכות הכרוכות בדבר. אין זה עניין של מה בכך שכן המלצותיו כמעט תמיד מתקבלות על ידי רשות הרישוי.

**אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.**

אוכלוסיית יעד

  • עברייני תנועה מועדים ולאחר תום שלילה- הפנייתם למרב"ד תיעשה על-ידי משרד הרישוי.
  • נהגים שדווחו על-ידי משטרת ישראל על מעורבותם בתאונות דרכים.
  • נהגים שדווחו על-ידי בית משפט.
  • משתמשי או מורשעי סמים/אלכוהול המופנים על-ידי משרד הרישוי, משטרת ישראל או סמכות רישוי צה"ל.
  • מי שנבדקו בעבר ומחוייבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד.

תפקיד מרב"ד

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)הנו הרופא המוסמך לנושאים תעבורתיים. המכון עוסק בתחומי רפואה ופסיכולוגיה תעבורתית. בתחומים אלו מאפיין המכון גורמים המעלים את ההסתברות לעלילות מוגברת של תאונות. בהתאם בודק המכון נבדקים המופנים אליו, על מנת למיין כשירות הנבדקים לנהיגה בסוגי הרכב המוטורי והמסילתי השונים.

פסיכולוגיה תעבורתית הנו הענף העוסק במאפיינים אישיותיים וכישורים המשפיעים על העלילות למעורבות בתאונות דרכים: 

1 .יכולת קוגניטיבית - בדיקת המרב"ד בנושא האישיותי מתייחס: • המבנה האישיותי • האינטליגנציה הרגשית, • זיכרון • תפקודים אקזקוטיביים • יכולת ויזו-מוטורית • שיפוט

2.יכולת פסיכומוטורית- • מתייחס לפעילות שרירית ומנטלית. משתמשים במונח זה לגבי הפרעות בהן הפעילות המוטורית נפגעת בגלל הפרעה מוחית. • אבחון פסיכומוטורי עוסק בקשר ההדדי שבין המוטוריקה, החשיבה והרגשות

3 .פסיכופתולוגיה ויכולת רגשית- • פתולוגיה רפואית-טקסונומיה • נוירוזות-ליקוי איזון נפשי                       • פסיכוסוציאליות (כגון, סחר בסמים, תועלתנות, תוקפנות,הפנמת נורמה וחוקים, אגוצנטריות וכו')              • שימוש חומרים פסיכואקטיביים אשר משנים תפיסה - פרספציה של מרחב, זמן, תחושה, יכולת עקיבה וכו'

4 .מחלת רקע רפואית עם השלכה פסיכולוגית

5.מדדי עזר- • מרשם פלילי • רישום עבירות תנועה

ממצאי בדיקות והשלכותיהם :

א. מימד פסיכיאטרי/ פסיכופתולוגי

ב. מימד קוגניטיבי

ג. מימד אישיותי

• תקפות המלצת פסילת רישיון או דחייה מקבלת רישיון מוגבלות בזמן. הסיכום יכלול מועד סיום המלצת הפסילה.

• בהערד ציון מועד סיום פסילה, תתקיים הפסילה למשך שנה ממועד הפקת הסיכום.

•  בתום תקופת הפסילה רשאי הנבדק לפנות לרשות הרישוי בבקשה לחידוש תוקף הרשיון שנפסל ויופנה למרב"ד להערכה מחודשת..

וזה לא מסתיים כאן.... מי שנתפס נוהג בהשפעת סמים יופנה למבחן נוסף, פ+2 ואפשרות להערכה נוספת ע"י נרקולוג.

ומי שנתפס נוהג בגילופין יופנה להערכה נוספת ע"י פסיכיאטר. הפסיכיאטר יחליט על בדיקה נוספת ע"י פסיכולוג או נרקולוג.

בכל המקרים יוזמן מידע פלילי +עבירות תנועה

שאלות?!

האם ניתן להתכונן לבדיקות במרב"ד?

לחלק מהבדיקות אכן ניתן להתכונן טרם הגעה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים וזוהי אחת הסיבות שרצוי לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה.

מהו משך הזמן מרגע זימוני למרב"ד ועד לקבלת רשיוני?

אם אינך מיוצג, התהליך יכול להתפרס על חצי שנה! (צריך המון סבלנות) אולם, אם אתה מיוצג סביר שהתהליך יתקצר בהרבה.

מה היא ועדת ערר?

ועדת ערר הינה ועדה אשר מונה 3 רופאים.
הועדה ממונה על בחינת ההחלטות, אשר התקבלו בהמלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

שלבי ההליך

במקרה שאחד הגורמים המוסמכים שצוינו לעיל דיווח על הצורך לבדוק את הנהג או אדם המבקש להוציא רשיון נהיגה, הוא יקבל מכתב מהמרב"ד שבו ההנחיות הבאות:

1. להמציא מידע רפואי/מידע אחר.

2. לעבור בדיקות במרב"ד.

מהלך הבדיקה:

א. תרשומת רקע ופרטים אנמנסטיים 

• גיל, מגורים, שנות לימוד, מקצוע 

• נסיבות הפסקת לימודים (באם רלוונטי)

• נסיבות הפסקת שירות צבאי (באם רלוונטי)

• עבודה נוכחית 

• מצב משפחתי 

• רישיונות קיימים 

• נסיבות הפניה לבדיקה 

• רקע פלילי והרשעות 

• רקע תעבורתי והרשעות 

• שימוש סמים 

• שימוש אלכוהול 

• ממצאי ראיון 

• התייחסות תומכת בממצאי בחינות (טסטים)באם בוצע.

ב. מבחנים פסיכולוגים:

• הפסיכולוג נעזר במבחנים פסיכולוגיים מובנים. 

• מבחנים אלו מודדים הבדלים בין אנשים שונים בשדות אותם הם בודקים, או בין תגובות האדם עצמו במצבים שונים. 

• כמו כן נכללים מבחני אישיות, המודדים מאפיינים רגשיים, מוטיבציה, עמדות, ויחסים בינאישיים.

סה"כ מועברים כ-20 סוגי מבחנים, במלואם או בחלקם לכל נבדק.

המבחנים ממוחשבים כך שבסיכום ביצוע המבחן הממוחשב מתקבל ציון המצביע על מיקום המימד של הנבדק במכלול ציוני אוכלוסיית הסטנדרט לגבי כל פריט נמדד ובסיכום כללי.  

ג. לעבור בדיקות משלימות חיצוניות:

• הבדיקות עשויות לכלול בדיקת נרקולוג, מבדקי אישיות ושיחות עם פסיכיאטר/פסיכולוג.

• החלטת המכון לגבי כשירות רפואית לנהיגה ניתנת כהמלצה למשרד הרישוי, אשר אחראי להעביר את ההחלטה לנבדק.

ערעור

מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת המכון, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שההודעה נמסרה לו ע"י משרד הרישוי.

שלבי ההליך

  • בשל צנעת הפרט, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (וכן ועדת הערר) מעביר למשרד הרישוי את תמצית ההמלצה/ההחלטה הכללית בלבד.
  • הנבדק, או רופא מטעמו, רשאים לקבל את כלל הנימוקים והמסמכים הנוגעים להחלטה.
  • בועדת הערר יושב לפחות פסיכיאטר אחד 
  • לועדת הערר סמכות שיורית לקביעת הנחות והיתרים שאינם בסמכות המרב"ד 
  • מיצוי ההליך של ערר על החלטות המרב"ד יבוצע על ידי פניה לועדת הערר.

בעניינים של אי עמידה בנוהלים וזכויות ניתן לפנות לבית המשפט המנהלי.

הגשת הערעור

  • יש להגיש את הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו התקבלה ההודעה ממשרד הרישוי על דחיית הבקשה לרישיון הנהיגה.
  • ניתן להגיש את בקשת הערר באמצעות הדואר בלבד.


 .